#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פד. 1 'תניא ר&quot;א אומר עין תחת עין ממש' באר!	אין לפרש כפשוטו, דלא מסתבר שחולק על כל התנאים שדורשים שאינו כפשוטו, אלא דלא שמין אותו בדניזק אלא בדמזיק (ותנא דמתניתין חולק ואומר בדניזק).	בבא קמא פד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פד. 2 האם יש זכות לאב שהזיקו את בנו לאמר זילא ביה (י&quot;ג בי) מילתא שישומו אותו כעבד (ובכך לא ישלמו לו את מה שניזוק)?	בסתם אינו יכול שמחסרו, אבל אם מקבל עליו שיפייסו כשיגדל שפיר דמי.	בבא קמא פד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פד: 1 אלו דברים גובים בבבל ומדוע [נזקי שור משור או מאדם, ונזקי אדם משור או מאדם]?	"כיון דבבבל לא סמוכים אינם יכולים לדון, אבל במילתא דשכיח ויש בו חסרון ממון עבדינן שליחותיהו כמו שדנים הודאות והלואות.<p dir=""rtl"">על כן, נזקי שור בין ע&quot;י שור בין ע&quot;י אדם עבדינן שליחותיהו, ודוקא בשן ורגל דמועדים מתחילתן אבל על נגיחה אין מגבים חצי נזק בבל דהוי קנס וכן אין עושים שור למועד בבבל ואף אם הועד בא&quot;י ובא לבבל אין מגבים דלא שכיח. נזקי אדם כיון שאינם שכיחים בין ע&quot;י אדם בין ע&quot;י שור לא גובים בבבל.</p><p dir=""rtl"">{רבא גבה קנס בבבל אבל ודאי שאין הלכה כן.}</p>"	בבא קמא פד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פד: 2 צער שלא במקום נזק האם חייבים עליו ומנין?<p dir=""rtl"">[באר את מה שנחלקו בברייתא 'רבי אומר כויה נאמרה תחילה, בן עזאי אומר חבורה נאמרה תחילה'?]</p>"	"רבא ביאר: לרבי סתם כויה היא בלא חבורה כתב רחמנא חבורה שדוקא עם חבורה חייב, בן עזאי אומר להיפך, סתם כויה עם חבורה כתב רחמנא חבורה לאמר שכויה היא אינה עם חבורה. <p dir=""rtl"">רב פפא אמר: שאפשר לפרש להיפך ורבי ובן עזאי דברו על המסקנא, כויה נאמרה תחילה היינו בלא חבורה שהרי חבורה נאמרה בסוף, ובן עזאי אומר חבורה נאמרה תחילה שהחבורה גילתה על הכויה דוקא עם חבורה. א&quot;נ אפשר לומר שלכו&quot;ע כויה חייבים אף אם אין חבורה, ונחלקו בכלל ופרט המרוחקים זה מזה שלרבי אין דנים אותם בכלל ופרט ולבן עזאי דנים.</p><p dir=""rtl"">במשנתנו איתא שחייב על צער שלא במוקם נזק, לרבא זה כבן עזאי, ולרב פפא זה או כרבי או לכו&quot;ע.</p>"	בבא קמא פד:		
